סוג של פריבילגיה שהתהוותה עם השנים.

הרי להורים ולסבים שלנו לא ממש היה חדר משחקים. ברוב המקרים היה חדר אחד לילדים ושם הם ישנו וגם היו משפחות שגרו באותו חדר ואפילו עם עוד משפחה. במקרה הטוב לכל ילד היתה מיטה ויש כאלה שאפילו חלקו מיטה. המשחקים היו מעטים ורוב הזמן הילדים שיחקו מחוץ לבית, וזה לא שהילדים הרגישו חוסר במשהו.
היום לעומת זאת בתרבות השפע שלנו, אנחנו תמיד דואגים שלא יהיה חסר לילדים שום משחק שקיים בשוק ואם אפשר שיהיה חדר לכל ילד או חדר משותף לשינה וחדר משותף למשחקים.
ופתאום הגיעה לה הקורונה.. וכל היום אנחנו בבית.. "נהנים" מהשפע הזה וכל הזמן מסדרים ומסדרים ומנקים ומסדרים..

חדר הילדים בקורונה טיים לימד אותי לקח.

או יותר נכון חדר המשחקים כי הוא שייך למשחקים ולא לילדים..חחח ובינינו כמה פעמים אפשר לסדר את החדר הזה???
אני נכנעתי. אני לא אסדר יותר חשבתי לעצמי.
הילדים בסוף יבינו ויסדרו?
חחח הצחקתי אותם.
למה? כי גם אם ירצו לא יצליחו.
הכל מפוזר על הרצפה כמו אחרי מלחמה ולא יודעים מאיפה להתחיל בכלל (שלא נדבר על שאריות האוכל שניצלו מהכלב מרוב בלאגן..חח)
אז אחרי שהחדר נשאר ככה איזה חודש (לפחות) אמרתי לעצמי, מאיה, קדימה! אין מנוס!
אבל גם הבטחתי לעצמי שאני חייבת ליצור מחדש את החדר הזה. לתת לו למצות את הפוטנציאל שבו
ולהחזיר את האיזון לעולם. מה שנקרא "הום סטיילינג".

אז איך עושים את זה..?

ואיפה מרי פופינס כשצריכים אותה!?
טוב דבר ראשון הבנתי ש"שפע" לא בהכרח טוב במקרה הזה.. (מה לעשות.. ילדה ראשונה ומה שנקרא, קיבלה מכל טוב!) אז צריך להשאיר רק את קומץ החפצים, המשחקים והרהיטים שחשובים ביותר בחדר. (זה גם אחלה דבר ללמד את הילדים.) וזה לא קשור לסגנון עיצובי מסויים, זה מתאים בכל הסגנונות.
מתחילים בריהוט הגדול. מיטה, ארון, שולחן וכל מה שעומד על הרצפה באופן תמידי. האם כל הריהוט הזה בשימוש? האם אפשר או צריך לשדרג?
גם מבחינה אסתטית אבל ראשית מבחינה פונקציונאלית. ואז נבדוק אם כל הרהיטים האלה עומדים במקום שהכי מתאים להם בחדר. אפשר פשוט לשחק איתם ולראות איזה מיקום הכי מנצל ותורם לחלל.
ממשיכים לשאר החפצים שבחדר.

כל מה שלא צריך ולא בשימוש כולל ריהוט, משחקים, או כל דבר אחר פשוט להוציא מהחדר.
למזלי אני ידעתי, בתור מעצבת פנים, שככל שיש פחות אלמנטים בחדר, יש  פוטנציאל למראה נקי ומסודר. בגלל זה העדפתי את רוב המשחקים והצעצועים להכניס לתוך ארון סגור ואני ממליצה על זה בחום (אפשר בכל סגנון, תלוי בקו העיצובי אותו בחרתם) ובארון גם אם יהיה בלאגן לפחות הוא יהיה הרבה פחות גלוי ומה שרואים זאת חזית נקיה.
אם לא היה לי ארון סגור, הייתי שוקלת להוסיף לשידת המשחקים דלתות נחמדות בתקציב סמלי וגם אפשר לשחק עם העיצוב של זה. בתוך הארון גם כדאי לארגן הכל בקופסאות או מגירות שיהיה נוח ומהיר לסידור. מחוץ לארון השארתי אלמנטים ואקססוריז לתלות על הקיר שיוסיפו לאסתטיקה ולעיצוב כמובן, אבל מספר מבוקר של דברים שיתאימו לעיצוב .

טיפ קטן, סידרתי את האלמנטים על הרצפה קודם ותיכננתי איך לתלות אותם.

וואוו.. אמר בעלי כשראה את החדר (תרתי משמע)..

ועכשיו הרבה יותר קל לנו לסדר ולנקות וגם אם יש בלאגן, זה בלאגן סביר של בית שחיים בו ולא כאילו פרצו אלינו הביתה:) מסקנה? אני לא אומרת שצריך להיות סגפנים.. אבל בהחלט להנות ולנצל היטב את מה שיש ואז גם אנחנו מרוויחים עיצוב נקי ואסתטי ששומר על עצמו לאורך זמן.

נכתב ע"י מאיה סאייג – מעצבת פנים "מאיולה חולמת על בתים" – סטודיו לעיצוב פנים והום סטיילינג